חוקרים טוענים: פייסבוק אינה באמת דרך טובה לחזות התאמה של מועמדים

ושוב אנחנו נתקלים בשאלת השאלות, איך אנחנו בוחרים את המועמדים שיתאימו לנו לעבודה.

כבר נגענו בנושא וציינו שבחירת העובד המתאים, בתעשיית ההייטק אינה עניין של מה בכך. לא בכל יום אנחנו מקבלים את האפשרות להרחיב את הקבוצה, עובד חדש זוכה לסל רחב של הכשרות, פורמליות ובלתי פורמליות. הצוות הותיק מתגייס ללמד, ללוות ולהכניס אותו לתפקידו וככל שיכנס מהר יותר כך גם יהיה פרודוקטיבי וגם יחסוך לסובבים אותו את הזמן שבהתעסקות בעניינים שלו ומתן תמיכה.

זמנם של כולם יקר, המלאכה מרובה ויש (תמיד) המון עבודה ולוח זמנים קצר שצריך לעמוד בו.

לפני כשנה לערך התחילו להתפרסם נתונים על כך שחברות מסויימות החלו להשתמש בפייסבוק כמקור ידע על המועמדים והשתמשו בדירוגים שונים שנגזרו מפעילת המועמד בפייסבוק על מנת לדרג את התאמת המועמד לאירגון. אני לא משוכנע שהנוהג הזה נכנס באמת לחברות ההייטק ולמקצועות הפיתוח. התחושה שלי אומרת שאם כן אז רק בשוליים אולם ניתקלתי רק אתמול בכתבה במגזין פורבס שכותרתה “חוקרים טוענים: פייסבוק אינה באמת דרך טובה לחזות התאמה של מועמדים” ואביא את עיקרי הדברים שלמדתי מהכתבה. (להלן קישור לכתבה: http://www.forbes.com/sites/kashmirhill/2014/01/03/facebook-isnt-a-good-way-to-judge-potential-employees-say-researchers/)

במרץ 2012 למדנו שפייסבוק יכולה לומר לך אם אדם שווה שיגיסו אותו (http://www.forbes.com/sites/kashmirhill/2012/03/05/facebook-can-tell-you-if-a-person-is-worth-hiring/), חוקרים באוניברסיטת צפון אילינוי מצאו שניתן לחזות מה יהיו הביצועים בעבודה בהתבסס על עיון של 5-10 דקות בדפי הפייסבוק של סטודנט, הם התבססו על ראיון עם המעסיק כחצי שנה מאוחר יותר.

פרסום המחקר לווה בתגובות כועסות משהו הטוענות שזה לא לעניין לשפוט לפי מדיה חברתית שנועדה לקבוצות חברים.

אולם מחקר חדש שנעשה על ידי אוניברסיטת מדינת פלורידה, ואוניברסיטאות Old Dominion, Clemson ו  Accenture, שכלל 416 בוגרי מכללות שאפשרו לחוקים לנתח את פעילותם בפייסבוק מלמד כי זו שטות להאמין שפייסבוק יכול להיות בסיס לחיזוי ביצועי מועמדים. (http://jom.sagepub.com/content/early/2013/12/13/0149206313515524.abstract)

החוקרים ביקשו מ 86 אנשי גיוס שהשתתפו בירידי תעסוקה לעבור על דפי הפייסבוק ולקבוע התאמה לתפקיד לפי נתונים אילו. כל אחד קיבל את נתוני הפייסבוק של 5 מועמדים וללא נתונים נוספים (כמו רזומה או גליון ציונים) היה צריך לדרג את התאמתם.

כעבור שנה ריאיינו החוקרים את המנהלים של המגוייסים הטריים, הם הצליחו להגיע ל 142 שהם 34% מהקבוצה המקורית. התוצאות שעלו מטרידות את מי שחשב שפייסבוק יכול לחזות את ההתאמה, אחד החוקרים אף כתב כי “אין שום התאמה בין הדירוג שנעשה על בסיס פייסבוק לביצועים בפועל”.

מסתבר למשל שדירוג נמוך ניתן על ניבולי פה, תמונות מביכות ומוזרות, הערות דתיות וסקסיסטיות. כמו כן ניתן דירוג נמוך לאנשים שעל פי שמם ברור כי אינם לבנים…

החלוקה היתה 63% נשים, 78.1% לבנים, 10.8% היספנים ו 7% אפרו-אמריקאים. רוב אנשי הגיוס המעורבים היו לבנים וכללו גברים ונשים.

בדירוג על פי הפייסבוק מתברר כי מועמדות קיבלו דירוג גבוה יותר מגברים, לבנים יותר מאפרו-אמריקאים או היספנים. אולם אילו לא חזו את הביצועים בעבודה.

“המחקר מעלה כי דירוג שחורים והיספנים מושפע לרעה כשמדרגים לפי פייסבוק”, אמר החוקר פיליפ רוט, (והחשש הוא שנמצא את אותה הטייה גם בראיונות אמיתיים אגב), רוט מציע אף להזהיר מנהלים מגייסים מפני שימוש בפיייסבוק.

הרבה אנשים נופלים לבור הזה, הם רוצים ”ללמוד על אישיות המועמד”.

המחקר לא מקיף הכל וכולל רק אנשים צעירים ולכן התוצאות לא משליכות אולי על כל מכלול המועמדים והתעשיות אולם עד שיוכח אחרת המחקר מצביע על כך שבודאי לא כדאי לתת לפייסבוק משקל רב, אם בכלל, בדירוג מועמדים לקראת קבלה לעבודה.

והעניין השני שניתן להבין מבין השורות כאן הוא שכמו שכבר רבות אמרנו וחזרנו ואמרנו, קל לנו לקבל את מי שדומה לנו ופחות את השונים. את מי ששונה מאיתנו קשה לנו יותר להבין ולנתח. לא בהכרח מדובר על גיזענות או חוסר נוחות.

 

פורסם בקטגוריה כללי, לקראת עבודה, ראיון מקצועי | עם התגים , , , , | להגיב

חסרים מהנדסים? גייסו ערבים

חסרים מהנדסים? גייסו ערבים

הפעם אני מקשר אתכם למאמר דעה שלי שפורסם בדה-מרקר ב 24 לדצמבר 2013

המאמר מדבר על כך שלטובת כולם רצוי לשלב את הערבים בהייטק הישראלי.

http://www.themarker.com/opinion/1.2198700

קריאה מהנה

 

פורסם בקטגוריה ראיון מקצועי | עם התגים , | להגיב

מפגש שותפי האקדמיה של סיסקו באירופה

לפני שבוע התכנסנו במשרדי סיסקו בלונדון למפגש שנתי של שותפינו באקדמיה של סיסקו. התקבצו ובאו נציגים מכל אירופה. בכנס הוצגו חידושים בפלטפורמה של האקדמיה וקיימנו שיח עם השותפים בנושאים שונים, כמו, האקדמיה לאן, איך משכפלים סיפורי הצלחה, מה חסר באקדמיה ועוד.

מישראל הגיעו נציגים של עמותת תפוח וסיפרו לנוכחים על תוכנית נטע@ עתירת השבחים. מיותר לצין כי התוכנית עוררה התעניינות רבה בין המשתתפים שעמדו  אחר כך בתור לפגוש את נציגי העמותה ולשמוע עוד בנסיון לבדוק אפשרות שיכפול התוכנית לארצם.

המפגשים הללו חשובים לא רק לחיזוק הקשר והשיח של סיסקו עם השותפים, כי אם בונים נטוורקינג ושיח בין נציגי המדינות השונות ומהווים הזדמנות בלתי רגילה ללמוד מה קורה מעבר לגבולות המדינה שלך. להבין למשל שפריפריה חברתית היא לא המצאה ישראלית וקיימת בכל מקום, כמו פריפריה גיאוגרפית. מקבלים גם פרופורציות, בישראל יש משרד חינוך אחד, בגרמניה – 14 !!! קנה המידה שונה ממדינה למדינה אולם כולם נלחמים בפער הדיגיטלי ומנסים בעזרת לימודי טכנולוגיה להעצים את הנוער והמבוגרים כאחד ולתת הזדמנות טובה יותר לאנשי הפריפריה להיות חלק מהכפר הגלובלי המקושר והעצמה כלכלית דרך הטכנולוגיה.

131120-005           131120-023-hdrEffect

תמונות מהכניסה ומהחצר האחורית של משרדי סיסקו בבדפונט לייקס שבלונדון.

התארחנו בחדר ישיבות משוכלל שמאפשר לכנס אנשים ממקומות שונים מסביב לעולם והחוויה היא כאילו כולם נמצאים באותו החדר

131120-001      131119-005

תמונה מהאולם ומחדר הבקרה. המרצה אומר משהו כמו "הייתי רוצה להראות לכם עכשיו קליפ…" ומייד טכנאי שיושב בחדר הבקרה מפעיל את הסרט כמעשה קסמים.

131120-007

בתמונה, מוסמכים חדשים להכשרת מדריכים של האקדמיה.

ופה למטה הקבוצה הישראלית

Appleseeds-131120-007

אנחנו מרחיבים את פעילותינו בישראל, כאן יש לנו כ 8000 סטודנטים, כ 4000 מתוכם תלמידי תיכון ואנו עובדים כיום עם משרד החינוך לחיזוק וחידוש פני מגמת תיקשוב והתאמה לחידושים שבנושאי הלימוד. חלק מהתכנים אנו מתרגמים לעברית וחלק גדול קיים גם בערבית וברוסית, שתיהן רלוונטיות לכאן.

במקביל, אנו נוהגים לארח בסיסקו בתי ספר המלמדים את האקדמיה כחלק ממגמת תיקשוב, התלמידים ומוריהם מדווחים לנו על הגאווה הרבה שמעוררים בהם הביקורים והם חשים גאווה עצומה להיות חלק מעולם טכנולוגי בינלאומי בעל אינסוף אפשרויות. הביקורים, בהם הם רואים את מעבדות התקשורת המשוכללות, מערכות תקשורת הוידאו הנותנות חווית "נוכחות מרחוק" (TelePresence). ושומעים הרצאה על חזון סיסקו לעתיד התקשורת משאירה בהם רשמים עמוקים המלווים אותם לאורך שנות ההתבגרות.

 

פורסם בקטגוריה ראיון מקצועי | עם התגים , , | להגיב

סיפורי טיסה

תחביב חדש, לכתוב במטוס

עד לפני כמה שנים הייתי טס כ 15 פעמים בשנה לחוף המערבי בארהב או למזרח הרחוק בענייני עבודה, במהלך הטיסות הייתי גומא ספרים בכמויות, זה הזמן היחידי שקראתי. לפני כן, את הספרים הייתי קורא במילואים, בשעות הבטלה הרבות ש"בין לבין"… בשנים שהפסקתי לטוס בקצב רצחני כל כך הפסקתי לקרוא ספרים.. ועכשיו, אני כותב במטוסים לאירופה… שם אוזניות ומוסיקה ומתנתק מהסובב אותי.

זה הזמן הטוב ביותר לכתוב.

ועוד למדתי, לעיתים רחוקות יש לי מושג על מה אכתוב כשאני מדליק את האייפד… אני מדליק, מניח את האצבעות על המקלדת ומתחיל. אין דרך נעימה מזו להעביר טיסה.

היום הטיסה מלאה במיוחד, אני לא רואה מושב פנוי… לידי יושב בעל חולצת פסים שכשהתיישב במטוס טילפן לבנותיו להפרד, ואיך אני יודע? כי האדון הנכבד החליט לנהל את השיחה ברמקול… כן כן.. כל הקוש קוש והמושמוש, ופיצפוצי הנשיקות ומילות הגעגועים המאולצות… הכל בקולי קולות שלא נפספס… אני תוהה אם בנותיו (בגילאי 9 עד 13 אני מנחש) יודעות שכשהם מדברות עם אבא, הם מדברות עם כל המטוס….

בכלל בטיסה אתה מתחכך עם כל מני אנשים. כבר שוחחתי עם כומר שנסע עם צאן מרעיתו לארץ הקודש להתחקות אחר עקבות ישו. כבר ישבתי ליד בחור סיני שטעם מכל המאכלים שהוגשו ושתה את כל המשקאות שהציעו, והכל מלווה בקולות בליעה וציקצוקי פה. אני בטוח שזו הדרך הכי המנומסת לאכילה בציבור שהוא מכיר.

כבר זרקו עלי במבה. הפעילו אזעקת עשן כששיכור נכנס לשירותים לעשן. הרחתי נפט בטיסה, התעכבנו במטוס בפרנקפורט 5 שעות בישיבה עד שהחליטו להשבית אותו ולחכות למטוס אחר שהגיע לאחר 8 שעות נוספות. מה לא.

כשאני נכנס למטוס, ככל שמתקרב מועד ההמראה אני נעשה ישנוני… לא משנה באיזו שעה, זה מן רפלקס מותנה כזה. אני נרדם לשינה עמוקה וקצרה ומתעורר באויר. או לפעמים בהאצת המטוס לקראת המראה.

אני זוכר לפני המון שנים שהתעוררתי וחשבתי לעצמי, מעניין מתי כבר נמריא, וכשפקחתי את עיני גיליתי שאנחנו משייטים בגובה רב, איפשהו בחצי הדרך כבר מעל אדמת ארצות הברית.

נכון שאתם טסים ביחד אז משתדלים לשבת ביחד? אז פעם היינו איזה 7 אנשים, בטיסה מהונג-קונג לטייפי, או אולי בכוון ההפוך, אני כבר לא זוכר… ובכן נתנו לאחד החבר'ה את הדרכונים שיארגן לנו את הצ'ק אין. אז הוא סידר את כולנו בשורה עורפית, כל אחד קיבל כיסא מעבר… במקומותינו אילו נחשבים לכסאות הנוחים ביותר.

בכלל, אם מזכירים מושבים במטוס, איפה אתם אוהבים לשבת? חלון או מעבר? שנים אהבתי את החלון, בכל הזדמנות הייתי מציץ החוצה ואף פעם לא היה לי די. אבל בכל פעם שהייתי מגיע לארוצות הברית לאחר יותר מעשר שעות טיסה הייתי עם כאבי גב… פעם אחת ישבתי במעבר וזה לא קרה… מאז אני יושב במעבר, וכאבי הגב שייכים להסטוריה. למה ? כי יש לי מן תכונה כזו, כשאני יושב ליד חלון אני נשען עליו ויושב לא ישר… מסתבר שאחרי הרבה שעות זה משפיע לרעה.

סיפורי טיסה… פעם חזרתי מאיזשהו מקום באירופה, אני כבר לא זוכר מהיכן, וישבתי ליד דלת החרום… הדלת לא היתה אטומה לגמרי, קרח התחיל להצטבר על הדפנות והקור היה מקפיא… ישבתי כל הטיסה קשור, עטוף במעיל, קופא מקור ומחכה לרגע שהדלת תעוף בקול גדול החוצה ואני אחריה עם המושב…

פעם שפתרתי סודוקו ניגשה אלי נזירה ושאלה מה אני עושה, ואז ביקשה שאלמד אותה…

זהו, האוזניות משמיעות לי את המוסיקה שאני אוהב, אני מתעורר ונרדם חליפות, כותב קצת, חולם קצת, טוב שאני לא צריך לנהוג כאן. מזל שאין קליטה בטלפון או של מיילים. מנותק. חושך במטוס, אורות קטנים מאירים לקוראים, המסכים האישיים מציגים סרטים פה ושם, משמאלי בחורה משננת כרטיסים (לקראת הרצאה?). בעוד כמה שעות ננחת בלונדון, כמה ימים של מפגשים אינטנסיביים וחזרה הביתה.

אז מה הקשר להייטק ? ובכן, אם רציתם לדעת קצת על החוויות הקשורות במישרין או בעקיפין לעבודה. הייטק הוא גלובלי, וזו אולי טעימה קטנה מכך. היום טסים פחות, מודעות סביבתית, וטכנולוגיות מתקדמות למפגשים וירטואליים מאפשרות לנו בתום פגישה עם אנשים בקצה השני של העולם פשוט לצאת מהחדר, להשתלב בפקקי התנועה המקומיים ולנהוג- הביתה, להכנס בדלת אחרי שעה נסיעה במקום חמש או חמש עשרה שעות טיסה… מה אתם מעדיפים?

פורסם בקטגוריה כללי | עם התגים | להגיב

פרדוקס ההיצע והביקוש בהייטק

השבוע העלו בפני את הצורך בעשיית מחקר על חסמים שבגללם ערבים אינם נמצאים בהמוניהם בחלק מהמגזרים בתעשיה. הדבר עורר אותי לחשוב קצת על ההבדלים שבין ההייטק למגזרים אחרים.

ניקח למשל את מקצוע עריכת הדין, גם שם, לא תמצא הרבה עורכי דין ערבים בנוף התל אביבי או היהודי בכלל. אולם בישראל ישנה אינפלציה של עורכי דין (ראו למשל מאמר בגלובס) וכך קושי של ערבים להיכנס לברנג’ה די מובן. ההייטק הישראלי לעומת זאת, משתמש ביותר ידיים עובדות ממה שיש לישראל להציע לכן מספר אנשי הפיתוח בתחום יגדל או יקטן בהתאם לכמות ההיצע האיכותי. בהייטק יש מקום לעוד ועוד מהנדסים מוכשרים.

ישאל הקורא, אם כך מדוע אנחנו שומעים בהייטק על פיטורים או על קשייים של אנשים למצוא עבודה ? לא צריך להתאמץ בכדי למצוא הרבה בעלי תואר בתחום שבקושי, אם בכלל, מוצאים עבודה בתחום. להלן מספר תשובות לשאלה:

מוסדות לימוד: ישנם מוסדות לימוד רבים בארץ שבוגריהם ייתקשו מאוד למצוא עבודה, מדוע? מפני שהם אינם מקפידים על איכות בוגריהם ומורידים את רף המעבר (מבחנים קלים יותר, העלאת ציונים בכדי לעמוד במכסה וכו) כך שמי ששילם יקבל תואר, ללא קשר ליכולותיו. העניין אגב חמור מאוד כלפי  סטודנטים מוכשרים שנקלעו למוסדות כאלו. הציונים שלהם וההשקעה שהשקיעו הולכים לאיבוד עם התעודה שאיש לא מוכן להסתכל עליה ברצינות.

גיל: תעשיית ההייטק הינה דינאמית ויחסית צעירה, הקושי שבא עם הגיל והנסיון נובע מכמה סיבות עיקריות:

בכירות: עם השנים והנסיון אנשים מצפים לעמדה בכירה יותר, יבוא הקורא המבוגר ויגיב לכתוב כאן “שטויות, הסכמתי לוותר על הכל, רק שיתנו לי עבודה, אפילו כמתכנת מתחיל” – נכון? לא ממש… שנינו יודעים שתיקח את העבודה כי אתה במצוקה כרגע, אולם כעבור תקופה, קצרה יותר או פחות תרגיש אי נחת, וזה יתבטא בהספקים שלך וגם באוירה הכללית בקבוצה. הבעיה אגב חייבת פיתרון, אולם צריך לשים את הדברים על השולחן.

הרגלי עבודה: הרבה חברות תוכנה מבקשות אנשים צעירים ש”יעוצבו” ברוח החברה. עם הגיל הדבר קשה יותר.

תאווה ללמוד דברים חדשים: חברים, אי אפשר להתחמק מזה, ה”שריר” הזה נחלש עם השנים ומהווה מכשול בעולם שמשתנה השכם וערב, כולנו עם הזמן שוקעים לאיזשהו “איזור נוחות”, גם בגיל צעיר, אולם לצאת משם יותר קשה עם הגיל.

שייכות למגדר שאין לו ייצוג במגזר: אם אתה לא כמוני, או אם אני לא מכיר מספיק אנשים כמוך יהיה לי קשה לקבל אותך. אם המגדר שלך לא מיוצג מספיק אז “חבר מביא חבר” והשימוש בקשרים לא מספק את הסחורה המבוקשת.

ומדוע ישנם פיטורים בתעשיה שבאופן עקרוני יכולה לספק עבודה לכולם? יש הבדל בין המאקרו למיקרו, בין מגמה לנקודות זמן, כן, חברות נקלעות לקשיים, חברות צריכות לבצע צעדי התייעלות, פרוייקטים קמים ונופלים ועד כהנה וכהנה סיבות מוצדקות לפיטורים.

ומה המסקנות?

מוסדות לימוד: לקבוע אמות מידה, לדרג באופן פומבי ובלתי תלוי את מוסדות הלימוד, לפי פרמטרים כמו: כמה אחוזים מוצאים עבודה, באיזה תחומים, באיזה משכורות ממוצעות. זה ייתן לאנשים את המידע הדרוש לצורך החלטה על מקום הלימודים.

גיל: יש כאן עבודה לעשות, ראשית מחקרים שיצביעו על החסמים ואז מציאת פיתרונות. פעולות הסברה על הייתרונות שבאים עם הגיל נעשות זה שנים אך לא פותרות את הבעיה כמכלול.

שייכות למגדר לא מיוצג: להשקיע בשני הקצוות, ליצור אצל המעסיקים תמריצים לגייס מן המגדר ובקצה השני, לעבוד עם המגדר לצמצום פערים שנפערים באופן טיבעי עם הניתוק מהמגזר. גם כאן יש מקום למחקרים שיצביעו על נקודות התורפה וימליצו על דרכי פיתרון.

 

פורסם בקטגוריה השכלה, כללי | עם התגים , , , , , | 2 תגובות

כינוס מנטורים בסיסקו עם סייד קשוע

מי שבוחר להיות מנטור חובר לקבוצת עילית בעלת מודעות ומחוייבות חברתית עמוקה. חווית המנטור היא קודם כל חוויה של העצמה אישית שמקורה בהענקת משהו מהמעמד והמקצועיות שבנית במו ידיך במהלך שנות הקריירה לאדם אחר אשר נמצא בתחילת דרכו המקצועית.

אתה עוצר לרגע, ושואל את עצמך, "מה אני כבר יודע? האם אני דמות מופת? האם יש לי מישנה סדורה שאותה אני יכול להעביר הלאה ?", אם לא ניקרית בפניך ההזדמות, קרוב לודאי שמחשבות אילו יבריחו אותך מהרעיון ותמשיך הלאה. אבל, רגע, אם תעצור שניה ותחשוב, תוכל לעשות קצת סדר בקורותיך, ולהוסיף לזה קצת חוכמה ופרספקטיבה שרכשת במהלך השנים וככה, אחרי שסידרת את הדברים בראש, רוב הסיכויים שתזדקף בגאווה ותגיד "ואללה, השגתי משהו". וככה עוד לפני שהפכת למנטור הרווחת קצת נחת רוח.

ומכאן הדרך קצרה

להיות מנטור למועמד שמחפש עבודה בהייטק פירושו ללוות את המועמד כאח גדול או כחבר.

התכנסנו אתמול, כ 50 מנטורים למהנדסים ערבים בדרכם למציאת מקום העבודה הראשון בהייטק, במשרדי סיסקו לכינוס מנטורים ראשון מסוגן. פסגת הכינוס היתה הרצאתו של סייד קשוע שנתן לנו, בדרכו השנונה והמשעשעת פרספקטיבה על החיים המשותפים שלנו כאן בארץ. סייד יודע לומר דברים נוקבים מעומק ליבו וממורשתו, בהומור עצמי וביקורתי עלינו כחברה ופותח לנו צוהר לעולם ערביי ישראל.

131021-001

סייד קשוע מרצה לקבוצה

 

131021-002

וככה אנחנו נראים במהלך ההרצאה

זו הזדמנות להזכיר ולהכיר את רותי זמיר ואירגון צופן שמנהלים את תוכנית המנטורים בתנופה ובהצלחה כבירה, לצופן מאגר של אנשי מקצוע רבים אשר שמחו להצטרף לקבוצת המנטורים, בין אם כמנטורים פעילים ובין אם כיועצים מקצועיים מאחרי הקלעים. לאחרונה אנחנו מנהלים קמפיין בתוך חברות ההיטק לגיוס עוד ועוד מנטורים כשבכוונתינו להציע לכל מועמדי מענטק, מהנדסים ערבים בתחילת דרכם ולאפשר להם לקבל מנטור. הקמפיין בעיצומו ונוחל הצלחה בלתי רגילה, רק מסיסקו, לאחר הרצאה ופגישה אחת נרשמו כ 30 מהנדסים להפוך למנטורים, מ HP כ 15, מרוול, אינטל, ואנחנו בתחילת הקמפיין.

מתכנסים בסיסקו

מתכנסים בסיסקו

לא כל מועמד שנציע לו מנטור יבחר בכך, לא פשוט לכל אחד להפתח בפני מישהו זר. אולם מתוך אמונה והתנסות וידיעה שלווי מנטור מחולל פלאים בסיכוייו של מועמד להתקבל, אנחנו משקיעים מאמצי שיכנוע.

מנטור לא נמדד בהאם מועמדו התקבל לעבודה או לא במהלך תקופת הליווי. עצם הליווי הוא החלק החשוב בתהליך. בגלל מיעוט מהנדסים ערבים בהייטק, לרוב המועמדים, המנטור הוא הדמות היחידה בחייהם שמכיר את תעשיה זו מבפנים והוא יכול לתת עצה טובה, לתרגל ראיון, לתת פידבק ואף לנתח ראיונות קודמים במטרה לשפר לקראת ראיון העבודה הבא.

50 מנטורים באו לסיסקו, מלח הארץ, מהנדסים יהודים וערבים המוכנים להשקיע מזמנם וממרצם ביצירת שינוי. הכינוס הינו הכרת תודה שלנו לכל המתנדבים אך גם חלק מתהליך של בניית קהילה של מנטורים, ולייצר קשרים בין האנשים הבאים מחברות שונות ומדיסציפלינות שונות. הקבוצה הזו היא קבוצה מעצימה וייחודית, המעשירה את חבריה.

ישנה עוד זוית לתוכנית המנטורים, סאמי סעדי, מנכ"ל משותף בצופן, תמיד מדגיש שיש להעמיק ולהרחיב פעילות התנדבות מקרב הקהילה הערבית בישראל, אנו גאים על המנטורים הערבים שבקבוצה ומחפשים להגדיל את אחוזם בקבוצה. מנטור ערבי, מהנדס בעל נסיון בתעשיה מכיר לא רק את השפה כי אם את הקשיים הייחודיים למועמד ערבי ומתוך כך יכול לתת תמיכה ממקום שמנטור יהודי לא יכול.

עוד כמה תמונות מהאירוע בסיסקו.

רותי וגיא

131021-006

מוחמד טהר – מנטור

131021-007

ג'ורג' טוביא – מנטיי

סאמי

סאמי

פורסם בקטגוריה ראיון מקצועי | עם התגים , , , | להגיב

יזמות טכנולוגית בנצרת

בנצרת ישנם מי שמחפשים דרכים לקדם יזמות ומעורבות גבוהה יותר של הערבים בהווית ההייטק הישראלי. בכינוס של NBIC (חממה עיסקית – נצרת) שהתקיים ב 9 לאוקטובר עם קרן בירד, הירצו קרנות ומשקיעים בפני יזמים  ונתנו טיפים, כיצד לפנות, מתי לפנות, מה הם (המשקיעים) בודקים אצל היזמים וכו.

בהזדמנות זו הכרזנו על הקמת תוכנית חממה מקומית ליזמות של Presentense עם NBIC, התוכנית מתחילה לרוץ בתמיכת סיסקו ובברכת הרשות לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי, הדרוזי והצ'רקסי שבמשרד ראש הממשלה.

[Presentense מפעילים תכניות לטיפוח יזמות חברתית בישראל: תכניות הכשרה, סדנאות לארגונים, חממה לטיפוח יזמות חברתית ועוד.]

תשאלו בודאי מדוע היה לסיסקו, ולי באופן אישי חשוב לקדם את הקמת החממה. ובכן, בבואינו לקדם את חיבור ערביי ישראל להייטק אנחנו שמים דגש על עזרה בגיוס ערבים להייטק הקיים (מייזם מענטק), אולם אי אפשר שלא להבחין במיעוט היזמים בתחומי טכנולוגיית המידע וההייטק מבין ערביי ישראל ועל כן, אנחנו מחפשים במקביל דרכים לחזק יזמים ערבים שיסכימו להעיז. לצורך כך אנחנו פועלים במספר מישורים, בהם שותפות עם ההאב הטכנולוגי UK Israel Tech Hub של שגרירות בריטניה, עזרה באירועים כמו startup-weekend שהתקיים בנצרת, ונוכחות ביוזמות אחרות. בניהם תמיכה בעמותה להעצמת נשים ובכנסים שהם עורכים לחברות, לשם סיסקו מביאה תכנים של טכנולוגיית המידע והתקשורת. בתמיכה בחממה העיסקית בנצרת שותפים גם   Middle East Partnership Initiative של הממשל האמריקאי (MEPI).

אם ניתן לאפיין קבוצה בידיעה כי רבים הם היוצאים מן הכלל, הרי שהחברה הערבית בישראל, והמשכילים ביניהם, פונים בעיקר לתחומים בהם יש להם  כבר דריסת רגל והדגש בבחירת מקצוע ולימודים הוא הפרנסה. כל כך הרבה פעמים שמעתי סטודנטים ערבים למדעי המחשב או הנדסת חשמל מתלוננים כי משפחתם לוחצת עליהם לעזוב את הלימודים האילו בטענות כמו "אתה מוכשר, אז למה אתה לא הולך ללמוד רפואה" או "אתה לומד הנדסת חשמל? מה אתה רוצה לעמוד על סולם כל החיים כמו אביך החשמלאי?". נוסיף לזה את העובדה שכל כך מעטים מבין בוגרי מקצועות אילו מוצאים עבודה בתחומם, ורבים מוצאים את עצמם בסופו של דבר כמורים למקצועות המדעים השונים. הרי שברור מהו מקורו של החשש והרתיעה מהעיסוק בתחום.

ובנוגע ליזמות? הפחד מכישלון, אי הכרה והבנה של התחום, מחסור בקשרים, חוסר ניסיון קודם בחברות גדולות ותרבות תאגידית, כל אילו מהווים מחסומים בפני הערבים לפנות לעולם היזמות.

אולם ישנם מי שמעיזים, והם מובילים את המחנה. יזמים כדוגמאת עימאד יונס שהקים את אלפא אומגה, עימאד תלחמי שהקים את בבקום ועוד, והם מהווים השראה לאחרים.

וכאן סיסקו נכנסת לתמונה. חשובה פה נוכחות ודחיפה של תאגידים גדולים כדוגמאת סיסקו, נוכחותינו נותנת רוח גבית וחיזוק ליזמים ולמערכת האקו סיסטם שסביבם. חשיבותה של סיסקו והשפעתה לא נמדדים בתרומה הכספית בלבד אם בכלל, כי אם במתן השם, הגושפנקא, העזרה הטכנולוגית ומקצועית, חיבור היזמים והמערכות מסביבם למערכת הקשרים הענפה והבינלאומית של סיסקו מהווה קטליזטור לתהליך ומאיצה אותו.

פורסם בקטגוריה ראיון מקצועי | עם התגים , , , , , | תגובה אחת

למד את הילד לפי דרכו

לפני מספר שבועות קיבלתי, דרך אתר הפייסבוק של סיסקו, פניה מאדם שמבקש לבנות קהילה לנוער מצטיין וחושב. האיש ביקש למצוא דרכים לשיתוף פעולה עם סיסקו שלדבריו יצא לה שם של מעורבות קהילתית ובתחום החינוך.

מה שכתב לי האיש משך את תשומת לבי במיוחד מפני שהוא דיבר על הצורך לפתח את הצד האינטלקטואלי אצל בני הנוער בצד הפן החברתי ולעודד שיח חברתי אינטלקטואלי.

קבענו פגישה במשרדי סיסקו בכדי לדון באפשרויות שיתוף הפעולה. בהגיע המועד, מתקשרים אלי מהקבלה "האורחים שלך הגיעו". הלכתי לקראתם, בכורסאות ההמתנה ישבו נער ונערה, “חופש גדול" חשבתי לעצמי, בטח מחכים להוריהם, התבוננתי סביב, “איפה האורחים שלי" שאלתי. “אתה גיא?” פנה אלי אחד הילדים? “כן", “שלום, אני נ. התכתבנו, באנו לפגוש אותך בנושא המיזם”.

?!!?? !! ??

טוב, אני מוליך אותם במסדרונות, עוצרים לקחת מים וקפה במטבחון, אני עדיין מנסה לעכל את הדיסוננס בין השיחה הבוגרת שניהלנו אונליין לבין הילדים שלפני, בחנתי את פניהם, "הנער עוד לא מתגלח זה ברור, חשבתי, אני הולך להעז ולשאול באיזה כיתה הם".

ובכן, שניהם עולים לכתה י' בבית ספר למחוננים.

ישבתי עם שניהם לשיחה של יותר משעה, ניהלנו שיחה עניינית על המיזם, איזה צרכים הוא בא לפתור, על הפנייה שלהם למוסדות שונים, (הם כבר זוכים לתמיכה של אחת האוניברסיטאות ובדיונים עם ארגונים שונים). הם הציגו בפני את המיזם על שלביו השונים, גישתם לחינוך וחברה. ואני הייתי צריך לצבוט את עצמי שוב ושוב ולהזכיר שאני לא יושב עם יזמים בני 32 לאחר קורס MBA.

 יצאתי נפעם, לא רק בזכות הגילוי של ילדים כל כך מוכשרים ומתקדמים כי אם בגלל רוח היזמות והעצמה האישית, הרגשית והאינטלקטואלית שהפגינו.

 הפגישה חידדה אצלי את התובנה שבצד הצורך להבטיח חינוך לכולם ולהתאים את רמת הלימוד כך שיתאפשר לכולם ללמוד ולהשכיל, עלינו לטפח ככל יכולתנו את המצוינות והמצוינים.

כל הורה יודע וכל מחנך מכיר שבכל שכבת גיל ישנו פער קוגניטיבי לא קטן בין הילדים. לאחרונה אף שמעתי כי יכול להיות פער של עד חמש שנים באותה כיתה, כלומר ילד בכיתה ו' עם יכולות של ילד בכתה ב' ולהפך.

פערים בכתה נובעים ממקורות נוספים, חברתיים, רקע סוציולוגי ועוד, אשר יש למצוא דרכים לגשר עליהם לאחר שמשכילים להבדיל בין הפערים ולא לבלבל למשל בין שונות סוציאלית לשונות קוגניטיבית.

ולאחר שנלמד לזקק את ההבדלים השונים ולמצוא דרכים לגישור פערים שאינם קוגניטיביים, עלינו למצוא את הדרך ללמד את הילדים לפי יכולתם וכשרונם. עלינו למצוא את הדרך לאתגר את מוחם, כל אחד על פי יכולתו וקצבו. כך נבטיח סיכוי רב למצות את היכולת האינדיבידואלית של כל אחד ואחד ולעשות את החיים בבית הספר למעניינים יותר לילד ופוריים יותר מבחינת בהרכשת השכלה וחינוך.

 עם התובנות האילו, חזון החינוך העתידי הוא כמאמר חכמים "חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ" (משלי כב, ו.) נדמה כי עם התקדמות הטכנולוגיה ישנם היום כלים שאם נשכיל להשתמש בהם נכון ולפתח אותם הלאה יתאפשר לקיים לימודים דיפרנציאליים בכיתה או בבית הספר. ואולי בית הספר של מחר לא צריך להיות מוגבל למבנה בו הוא שוכן, כבר היום משתמשים במידע מהאינטרנט, שיעורים בוידאו, שמאפשרים אינטראקציה בין המורה לתלמידים גם אם אינם יושבים פיזית באותו מקום. כך אפשר לנהל בכתה אחת, בעזרת כלים אינטראקטיביים, שיעורים שונים לתלמידים שונים עם מורים שונים. כיתות וירטואליות או אישיות ייבנו ויתפרקו לפי תכנים, נושאים, יכולות קוגניטיביות ועוד, וכל זה במסגרת משמעתית וחברתית מסודרת של כיתה פיזית.

איך יראה בית הספר העתידי אני לא יודע, אבל התפתחות הטכנולוגיה והתובנות בנושאים אילו נותנים הצצה אופטימית לחינוך העתידי והאפשרויות שהוא נושא עמו.

והנערים שבאו אלי וחבריהם יהיו מי שיתוו את הדרך ויבנו את העתיד, אנחנו רק צריכים לתת להם רוח גבית וכלים לפרוץ עוד קדימה.

פורסם בקטגוריה השכלה, כללי | עם התגים , , | להגיב

העיתונים החדשים

כעשרים שנה הייתי מנוי על עיתון יומי שהיה מגיע כל בוקר לביתי. עוד כשהייתי ילד הגיע לבית הורי עיתון כל בוקר ועיתון אחה״צ. אני הייתי נובר בשקיקה בתוך דפי העיתון וקורא בלי סוף.

לפני מספר שנים הצלחתי להתרגז כל כך על חלוקת העיתון שהיה מגיע בשעות מאוחרות ממה שהובטח לי, או שלא היה במקום, אז ביטלתי את המנוי. אבל זה היה ממש קשה. היה חסר לי עיתון, דפים ממוחזרים שישחירו את קצות אצבעותי. חזרתי לתקופה נוספת להיות מנוי וכך, לסירוגין לאורך מספר שנים בהם ממש עברתי תהליך של ״גמילה״ מעיתונים.

הצורך לגמוע חדשות ומידע לא כהה או חלילה הפסיק. החלופה שמצאתי ולאט לאט התחלתי להתרגל אליה היא אתרי החדשות באינטרנט. אבל החוויה היא לא אותה חוויה, יש משהו בקריאה מנייר שמאפשר לי להתעמק במאמר יותר מאשר על גבי מסך המחשב. אין לי הסבר לכך, אולי ריצוד המסך? גודל הפיקסלים? ומחשב לא חדש לי, אני קורא ומשתמש במחשב באופן ״כבד״ כבר 30 שנה.

כוחו של הרגל, לאט לאט התחלתי להתרגל לכך שאין עיתון בבית, במקביל, עברתי לקריאת עיתון מהטלפון והטאבלט שהלכו והשתכללו עם הזמן. קריאת טקסט בטאבלט מזכירה היום קריאה מדף כרומו. הגעתי למצב בו העיתון המודפס כבר לא מעניין אותי, כל מה שאני רואה על גבי עיתון כבר קראתי אתמול בערב.

אבל מה הם מקורות המידע? זה התחיל באתרי עיתונים, כולנו מכירים היום את ynet, אתר theMarker ואחרים אולם שימוש באתרים אילו היה רק בהתחלה…

בהדרגה, החדשות החלו להגיע אלי דרך חברים בפייסבוק, מישהו קורא כתבה מעניינת ומשתף לינק… לא מפתיע אבל זרם הכתבות די תאם את תחומי העניין שלי, עם הזמן נוספו לחברי בפייסבוק מספר עיתונאים ומהם קיבלתי זרם גדול יותר של כתבות, שוב בתחומי העניין המשיקים לשלי. גם עיתונים מקוונים מסויימים שעשיתי להם לייק במהלך השנים, גם הם מפרסמים עבורי כתבות.

וכך פייסבוק הפך לספק כתבות עיתונאיות איכותיות ומעניינות… עבורי.

ולא רק פייסבוק, עכשיו ישנם כלים, שהולכים ומשתכללים, כדוגמת Flipboard, שמביאים עבור הקורא אוסף כתבות ומאמרים ממיטב אתרי החדשות בעולם, הקורא מרכיב פאזל של נושאים שמעניינים אותו, מספורט ועד חדשות מתפרצות, פוליטיקה מדע ועוד, וזוכה למיטב הכתבות העדכניות ביותר והמעניינות ביותר שישנם אי שם.

העיתון והעיתונות פושטים צורה אחת ולובשים צורה אחרת. הנגישות שלנו למידע משתכללת ולובשת פנים חדשות. נושא מרתק. הטכנולוגיה המתפתחת סביב התאמת זרם החדשות לקורא הבודד על פי העדפותיו והעניין שלו היא אחד מהתחומים המתפתחים לאחרונה במהירות מסחררת ומיטב המוחות עוסקים בכך. ולו רק בגלל הפוטנציאל הכלכלי הטמון במרחב זה.

הבית שלי לא עמוס יותר בניירות עיתונים, אני מעודכן וקורא חדשות עוד לפני שיצאתי מהמיטה בבוקר וגם אחרי שאני מכבה את הטלוויזיה בלילה. קצות האצבעות כבר לא שחורות מדיו.

אני משתמש בטאבלט לצריכת חדשות, הוא נייד, אני קורא בו בכורסא, במיטה, במטבח. נכון שנאלצתי להקריב טאבלט אחד ליואב בן החמש שמשחק בבוב החילזון ובסוניק, אבל אחרי שהבנתי שאני צריך פשוט להשאיר אחד בשבילו ואז אוכל להשתמש באחד משלי בשקט, הכל הסתדר.

פורסם בקטגוריה כללי | עם התגים | להגיב

פייסבוק הפכה לפלטפורמה לחיפוש עבודה ועובדים

פייסבוק הפכה לפלטפורמה לחיפוש עבודה ועובדים. האם ידעתם? רק לפני מספר חודשים בפורומים שונים של גיוון תעסוקתי דיברנו על כך ש LinkedIn הפכה למשאב חיוני בחיפוש עובדים וחיפוש עבודה. השבוע היפנו את תשומת ליבי אנשי כח אדם לעובדה כי פייסבוק הפכה לדבר העכשוי בתחום כח אדם.

אל תפספסו את הטרנד הזה !

מדוע פייסבוק ? אנשי המקצוע והפרסום כבר הבינו כי פייסבוק הינה בסיס נתונים ענקי עם מידע על אנשים. פייסבוק מציעה היום למפתחים ואנליסטים כלים מתוחכמים לקבלת חתכים של קבוצות אנשים, החל מתושבי חדרה בני 16 עד 17 וחצי ועד מומחי יוניקס בוגרי הטכניון בשנתונים 2011-2013 שגרים במוצא עילית, וגם עובדי מלנוקס בתחום התוכנה או מומחי רשתות סיסקו במרחב הנגב.

חברה המשתמשת בשרותי פייסבוק תמצא אותך בחתך מתאים אם תמלא פרטים על השכלתך, מקומות עבודה, ידע מקצועי, שפות, מגורים ועוד.

בכדי להגביר סיכוייך לעלות בחתכים שרצויים לך הצטרף לקבוצות עניין (לדוגמא UNIX (SOLARIS) ADMINISTRATOR) ועשה לייק לדפים רלוונטיים לתחום המקצועי שלך, כל אילו יעזרו לאתר אותך בחיפוש מעמיק אחר מועמד עם רקע מתאים.

השתתפות פעילה בקבוצה מקצועית עשויה לקדם אתכם גם כן במקרים מסוייים.

ולך המחפש עבודה,  איזו חברה לא שמה היום מודעות דרושים בפייסבוק ?

כשחיפשתי "דרושים" בפייסבוק מצאתי את זה:

וככה נראה למשל "דרושים בהייטק":

 

חפשו לפי שם חברה, חפשו "דרושים", "משרות" "הייטק". פייסבוק היום גם מבצעת חיפוש באינטרנט ולא מוגבלת לדפי פייסבוק בלבד, אתם עשויים למצוא את זה כשימושי ביותר, למשל, זה מה שמצאתי כשחיפשתי

"דרושים מהנדסי תוכנה":

לסיכום, שימו לב לשינויים והתפתחויות בתחום חיפוש העבודה, השתמשו בפייסבוק בתבונה, שימו לב איזה פרטים אתם מכניסים ואיזה לא, מפני שכל החומר שסיפקתם וסיפקו עליכם יכול לשמש לטובתכם או להזיק  בבואכם לחפש עבודה.

פורסם בקטגוריה כללי, לקראת עבודה | עם התגים , , , | להגיב