השקעה חברתית: איך הצליחה חברת היי טק להשפיע על התוצר הגולמי ברשות הפלסטינית?

יותר ויותר חברות מבינות עד כמה חשוב שתהיה להם מדיניות אחריות תאגידית מגובשת: שמירה על איכות הסביבה, תנאי העסקה הוגנים, שרשרת הייצור, תרומה לקהילה- כל אלה השתרשו זה מכבר בחברות מערביות ובעלות חשיבות רבה הן לקהילה, לתדמית החברה ולעובדי החברה ולתחושת השייכות שלהם. אך ישנו נדבך חשוב של אחריות תאגידית שעדיין לא הוטמע- השקעות חברתיות.

השקעה חברתית צפויה להועיל לא רק לקהילה שבה היא מתבצעת, אלא גם לחברה שמבצעת אותה ולעיתים אף לשורת הרווח של החברה המבצעת אותה, מה ששומר על מוטיבציה בתוך החברה להמשיך ולפעול בתחום. השקעה כזו תבנה קשרים טובים יותר הן עם מקבלי ההחלטות והן עם הציבור ואף יכולה לפתוח שווקים חדשים עבור החברה, לדוגמא, כאשר מדובר בהשקעה במדינות מתפתחות.

מכיוון שהשקעות חברתיות לא נרשמות בספרי החברה כרווח והפסד מידיים, נדרש אורך נשימה ותכנון אסטרטגי לביצוע השקעות אלה. אבל זו גם הסיבה שניהול השקעה חברתית מחייב מעורבות ומחויבות עמוקה של הארגון, ובמיוחד של מנהל עיקש שיוכל לקדם את ההשקעה החברתית ולהבין את התועלות ארוכות הטווח שבה. אותו "משוגע לדבר" צריך להיות מסוגל לשכנע את הארגון ולהלחם על כך מחדש בכל דיון תקציבי. אך מעבר לחשיבות הצוות המנהל את ההשקעה החברתית, חשוב להשתמש במספר עקרונות מנחים, כדי לבצע השקעה חברתית נכונה:

  1.  זיהוי הצורך החברתי. המטרה היא לבצע את ההשקעה במקום ובתחום שבהם היא נחוצה ביותר ושבהם היא צפויה לגרום לשינוי הגדול ביותר. כדי לזהות את ההשקעה החברתית הנחוצה ביותר חשוב לנהל דו-שיח עם הקהילה ועם ארגונים הפעילים כבר בקהילה, אשר יוכלו לעזור בהכוונת ההשקעה החברתית. השקעה חברתית ללא התכתבות עם הסביבה והקהילה, תידון לרוב לכישלון, לא תחולל שינוי ותבזבז משאבים מיותרים.
  2. יש לנצל את היכולות והמשאבים שקיימים בחברה להשקעה החברתית. השקעה חברתית נכונה היא כזו שלא משקיעה רק כסף, אלא גם ידע ויכולות הקיימים באירגון לתוך פרויקטים שיכולים להועיל לקהילה. לדוגמא, חברת טכנולוגיה תוכל לתרום את הפיתוחים שלה ואת הידע הטכני שלה לטובת הכשרה מקצועית של כוח אדם איכותי. השקעה כספית חשובה גם היא, כמובן, אך הענקת כלים ארוכי-טווח לאוכלוסיה מוחלשת יכולה להבטיח את האפקטיביות של ההשקעה הכספית לאורך זמן.
  3. חשוב שההשקעה החברתית תיעשה מתוך חיבור לאסטרטגיה של החברה. כדי לבצע השקעה חברתית מוצלחת, על החברה לשאוב מתוך האסטרטגיה והעולמות המקצועיים שלה, משום שאלה התחומים שהיא מבינה בצורה הטובה ביותר ויכולה לעשות בהם את ההשקעה המושכלת ביותר. כך למשל, חברת הרכבות הלאומית הקנדית העניקה ב-2010  מלגות לימודים לנשים שרצו ללמוד מקצועות טכניים כמו הנדסת מסילות. כך פעלה החברה לשילוב נשים במקצועות טכניים, בהם שלטו עד אז הגברים, וגם סיפקה לעצמה כוח אדם איכותי, עם הכשרה מקצועית.
  4. זיהוי פרטנרים נכונים הוא אחד הגורמים החשובים ביותר להצלחת השקעה חברתית. חשוב להבטיח את תמיכת מקבלי ההחלטות ואת סיועם לפרויקט ההשקעה. פרטנרים נוספים יכולים להיות חברות אחרות, המעוניינות גם הן בהשקעה חברתית, וארגונים ללא כוונת רווח שעוסקות בפרויקטים בקהילה. מבין הפרטנרים ניתן לזהות גם מממנים נוספים, למשל כספי ממשל, השקעת האירגון יכולה לשמש כזרז לביצוע פרוייקטים המביאים לשינוי הנחוצים ממילא.
  5. השקעה נמדדת לא רק בכמות המשאבים או הכסף שהושקעו, אלא בהשפעה ארוכת הטווח של ההשקעה. לכן יש צורך בחזון סדור שלוקח בחשבון את הזמן והמאמצים הדרושים להשקעה החברתית ובודק אותה לפי השינוי שהתחולל בקהילה, ולא רק לפי שורת הרווח וההפסד.  דוגמא טובה לכך היא פרויקט מיקור חוץ של סיסקו לחברות תוכנה פלסטיניות, אשר סבלו מקשיים בכניסה לשוק הבינלאומי בשל חששות של החברות הבינלאומיות על רקע עבודה באזור מוכה קונפליקטים. בעקבות הצלחתה של סיסקו בהשקעתה בחברות אלה, החלו חברות נוספות לעבוד ברמאללה, וההתנסות היומיומית עם חברות רב לאומיות פיתחה את השפה ותרבות ההייטק המקומית. השקעה זו השפיעה באופן בולט על התוצר הגולמי הלאומי הפלסטיני ועליה כבר אמר נשיא המדינה שמעון פרס ״ישנם דברים שתאגידים בינלאומיים יכולים לשנות ומדינות לא״.
פורסם בקטגוריה אחריות תאגידית, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>