הייטק ברשות הפלסטינית וכדאיות כלכלית

הייטק ברשות הפלסטינית וכדאיות כלכלית.

כלל ברזל הוא שכשמעמד הביניים חזק מתקיימת יציבות כלכלית ופוליטית, מעמד הביניים בונה בורגנות נינוחה, חיים שלווים, מקיים את הכלכלה התומכת בזכות כח הקניה שלו וכל אילו מבקשים יציבות ורגיעה.

כבר למדנו שכאשר חסרים משאבי טבע, המשאב האנושי הופך להיות מנוע הצמיחה החשוב ביותר לכלכלה, הדבר נכון בישראל וגם ברשות הפלסטינית. הייטק בכלל ותוכנה בפרט מאפשרים תעשייה חסרת גבולות, אם תבדקו, תמצאו שכמעט כל חברת תוכנה מחזיקה קבוצות פיתוח במקומות שונים בעולם, אנשים עובדים בזמני אור שונים במהלך היממה, במרחק אלפי קילומטרים, דוברים שפות אם שונות, אבל מצליחים להפיק מוצר אחד, ללא מפגש פיסי.

התעשיה הזו מאפשרת לאנשים במקומות שונים בעולם לעבוד יחד עם קבוצות אחרות. אולם בכדי שהדבר יהיה אפשרי ובר קיימה, כמובן שצריכה להיות מערכת אקולוגית שלמה. המערכת האקולוגית מכילה מרכיבים כמו:

  1. תשתיות תקשורת חדישות
  2. מערכת השכלה שיכולה להכשיר את עובדי העתיד
  3. יחסים מדיניים וכפיפות לאמנות כלכליות בינלאומיות
  4. מערכות אכיפה
  5. מערכת פיננסית שתאפשר לעסקים לפעול

התנאים הללו מאפשרים קיום פעילות משותפת בינלאומית. בלעדיהם, פעילות עיסקית כרוכה בסיכון גבוה.

העולם שלנו מורכב כיום ממדינות מפותחות, מתפתחות וכן ממדינות נכשלות. יפן, גרמניה, ארה”ב, ישראל הן דוגמאות למדינות מפותחות (מבחינה כלכלית, לא פילוסופית). סין ורוסיה הן מדינות מתפתחות. זימבבוואי וכורדיסטן הן מדינות נכשלות.

במדינות מתפתחות המערכת האקולוגית הכלכלית עדין נבנות ולכן עשיית עסקים עם מדינות אלו כרוכה בסיכון כלשהו, אולם בצד הסיכון קיימת גם הבטחה כלכלית גדולה, לדוגמא, יוקר המחיה ואיתו המיסים והמשכורות נמוכים במדינות מתפתחות ואפשר למצוא בהם עובדים זולים יותר מאשר במדינות מפותחות ולכן אנחנו רואים כבר שנים שתעשיה מרובת עובדים עוברת למדינות כמו סין.

וכעת לרשות הפלסטינית, כאן נמצא מערכות תקשורת יציבות וחדישות, נמצא מערכות פיננסיות ואוניברסיטאות וכן מערכות אכיפה. ברשות נמצאים אנשים מוכשרים ובממוצע מסיימים כ 2,000 סטודנטים את לימודיהם במקצועות טכנולוגיים כמו מדעי המחשב בכל שנה. רק כ 10% מהם מצליחים למצוא עבודה מפני שחסרות הזדמנויות בינלאומיות לעסקים הפלסטינים. השכר ברשות הינו מאוד כדאי בהשוואה ליעדי מיקור חוץ קלאסיים כמו הודו ומזרח אירופה.

הפלסטינאים גם גמישים בימי העבודה, רוב החברות הפלסטיניות פעילות 6 ימים בשבוע והעובדים יכולים לבחור לעבוד ראשון-חמישי או שני-שישי.

שעות העבודה כמובן חופפות לשעות בישראל ושיחות טלפון בין ישראל לרשות הן שיחות מקומיות.

בוגרי האוניברסיטאות הפלסטינים דוברים אנגלית רהוטה כך שאפשר לקיים שיח מקצועי ללא בעיה. רוב המהנדסים הפלסטינאים שעובדים עם חברות ישראליות או בינלאומיות גם מקבלים היתרים להכנס לישראל לפגישות עבודה ומגיעים בקלות לתל אביב או לכל מקום אחר בו הם נדרשים.

מנסיון רב שנים (ב 2008 נתבקשתי להקים עבור סיסקו פעילות מיקור חוץ עם חברות תוכנה פלסטיניות) אני יכול לומר שעבודה עם חברות ואנשי תוכנה פלסטינים משתלמת ביותר ולרוב אף יותר מזו מול יעדים בינלאומיים אחרים, זאת בזכות איכות העובדים, רצונם להוכיח את עצמם, קירבה פיסית של הפעילות לישראל והמחיר התחרותי ביותר. מי שיודע לנהל נכון פעילות מול חברות תוכנה פלסטיניות ומהנדסים פלסטינים מרוויח וצובר ייתרון על מתחריו.

פורסם בקטגוריה Uncategorized | עם התגים , , , , | להגיב

פינת הספורט: ריצה בתוך הבית או בחוץ

פינת הספורט

ריצה בתוך הבית או בחוץ? אישית אני נהנה הרבה יותר לרוץ בחוץ, אבל בתנאים מתאימים, בגלל שאני רץ בעיר, אני אוהב לרוץ בשעות שעדיין אין תנועה, לפנות בוקר. לפעמים זה לא מסתדר, אם בגלל מזג האויר (גשם סוער, חמסין) או בגלל שלא קמתי מוקדם מספיק ואז אני רץ בבית, על הליכון.

חברים רבים אומרים לי שבריצה על הליכון הם לא מצליחים להתמיד ולרוץ זמן ארוך כמו שהם רצים בחוץ, “משעמם” זו הטענה הנפוצה.

אני מסכים שזה פחות מעניין אבל האם זו באמת הסיבה לכך שאנשים רצים זמן קצר יותר כשהם רצים על הליכון לעומת ריצה בחוץ?

אני לא בטוח.

האוייב הגדול של הריצה הוא הראש, רצים למרחקים מכירים היטב את המשברים הקטנים במהלך הריצה, המשברים נובעים כמובן מקשיים פיסיים אולם הגורם הפסיכולוגי מכריע איך נתמודד עם המשבר והאם נעבור אותו ונמשיך הלאה או שלא. ישנם טריקים קטנים שאנחנו מסגלים לעצמינו לצלוח את המשברים, אני למשל, ברגעים של משבר פיסי, נמנע מלחשוב על שארית המסלול שנותרה לי ובמקום, מתרכז בצעדים הקרובים, צעד ועוד צעד, ובסוף המשבר חולף, עד המשבר הבא.

אבל כשאתה רץ על הליכון, בבית, או בחדר הכושר, הפיתוי להפסיק ברגע של משבר הוא גדול, כל מה שצריך הוא ללחוץ על כפתור העצירה וזהו. כשאתה בחוץ, אם תפסיק, תצטרך לחזור לנקודת המוצא בהליכה…

המסקנה: אם אתם מעוניינים להגדיל את זמן וטווח הריצה, עדיף שתתאמנו בחוץ ותבחרו מסלולים שירחיקו אתכם מנקודת המוצא. תרוצו בבית רק אם יש לכם כח רצון להתמודד עם משברים לאורך הריצה, אחרת יקרה לכם מה שקרה לרבים וטובים: ההליכון הפך להיות עוד מתלה בגדים…

וידוי אישי קטן, לאחרונה התפתח אצלי דורבן ברגל שמאל, לא חמור וכבר הספיק להשתפר, אבל בגללו הורדתי את מינון הריצה בחוץ מ 50קמ בשבוע ל 10 ואת השאר אני משלים לרוב באופני הרים או אליפטיקל. לכן הנושא של ריצה בבית והתמדה (שעה בכל פעם, 4 או 5 פעמים בשבוע) מאוד רלוונטי.

פורסם בקטגוריה ספורט, ריצה | עם התגים , , | להגיב

מהפכה בקריירה, לחצות את התהום

מהפכה בקריירה הינה נושא לא פשוט ולא פעוט, מהפכה בקריירה אינה החלטה להחליף את מקום העבודה הנוכחי במקום אחר ולעסוק באותו תחום. מהי מהפכה בקריירה ? מהפכה בקריירה יכולה להיות מעבר מתחום עבודה אחד לאחר, לדוגמא להפוך מפסיכולוג קליני בעל קליניקה לרופא אף אוזן גרון, ממפעיל מכונות במפעל למדריך רכיבה טיפולית על סוסים. מהפכה בקריירה יכולה להיות גם מעבר משכיר לעצמאי או הפוך. מהפכות בקריירה מתאפיינות בשינוי גדול של ניהול הזמן, תוכן, מידת העצמאות שלך, ואף ריבוי או הקטנת כמות המשימות באופן דרסטי.

ישנם סיבות רבות למהפכה בקריירה להלן שלוש העיקריות שבהן

  1. כשענף שלם בתעשיה הופך להיות לא רלוונטי ואנשים מפוטרים ולא יכולים יותר למצוא עבודה בתחום שבו עסקו, דוגמאות ישנן לרוב: פועלים בייצור בגדים בישראל, פועלים בייצור מכוניות בארה"ב, מחלקי לחם/קרח/נפט.
  2. כשאדם מגיע להבנה שהתחום בו הוא עוסק לא מתאים לו יותר, אם בגלל התכנים, אם בגלל שהוא מרגיש שמיצה את עצמו בתחום ואם בגלל שאורח החיים או הקצבים שהעבודה הנוכחית מכתיבה לו לא מתאימים לו עוד.
  3. כאשר המערכת מחליטה עבור האדם שהוא אינו מתאים יותר ופולטת אותו החוצה.

במקרה הראשון והאחרון, ההחלטה על שינוי בקריירה היא לא של האדם עצמו אלא שהוא מוצא את עצמו יום אחד מחוץ למערכת והוא חייב לעשות מהפכה בקריירה על מנת להמשיך לשרוד. המקרה השני שונה בתכלית, מדובר על אנשים שלוקחים את גורלם בידם ומחליטים באופן אקטיבי ליצור שינוי. לעיתים אגב, המקרה השני הינו רק תרופה למכה עתידית כאשר אדם מזהה אי התאמה או מגמות בכוונים שלא יתאימו לו בעתיד.

במקרים 1 ו 3 אין ברירה והאדם נאלץ לבצע מהפכה במוקדם או במאוחר. במקרים קיצוניים המהפכה הנדרשת מהאדם מכריעה אותו והוא אינו מסוגל להתמודד.

בכל מקרה, נדמה כי אם הגעת לשלב בו הוחלט בשבילך כי עליך לעבור שינוי, הינך שייך לרוב אוכלוסיית העולם אשר שינוי רדיקלי באורחות החיים הינו מסלול מעורר רתיעה עבורם ואתה משתדל להמנע ממנו כל עוד אתה יכול. מעטים המקרים בהם הכתובת אינה על הקיר הרבה קודם לשינוי ורבים פשוט נוטים לטמון את ראשם בחול ולהתעלם מהשינוי הצפוי כל עוד זה אפשרי. כך אנשים נתפסים לא מוכנים ואובדי עיצות.

בעולם דינמי ומתפתח בקצבים של היום חשוב שאדם יבחן את עצמו מפעם לפעם בכמה היבטים הקשורים לעבודתו כאשר עליו להסתכל קדימה בלבד, לא אחורה:

  1. אם אמצא את עצמי בעוד עשור עושה את מה שאני עושה היום האם אהיה מאושר ?
  2. האם אני אוהב את מה שאני עושה
  3. האם אני אוהב את סביבת העבודה שלי
  4. האם אני טוב במה שאני עושה
  5. האם קצב העבודה הנוכחי מתאים לי וימשיך להתאים לי בעוד כעשור ?

ומהצד השני

  1. האם יש תחום אחר שהייתי רוצה לעסוק בו היום או בעתיד ?
  2. האם אני רוצה סביבת עבודה אחרת ?
  3. האם אני מוצא את עצמי מקנא בחברי שעוסקים בתחומים אחרים?

 

תופתעו לגלות שמפעם לפעם התשובות משתנות. הנקודה הקריטית הינה כשאתה מגלה שרוב התשובות לקבוצה הראשונה של השאלות הנן שליליות והתשובות לקבוצה השניה מתחילות לקבל כוון חיובי.

ומה קורה כשאתה מגלה שהגיע הזמן לעשות מהפכה ? כאן מתחיל תהליך ארוך שבו אתה מתחיל לבחון את עצמך, במה אני טוב, במה קצת פחות, מה אני רוצה לעשות בהמשך ואיך אני מגיע לנקודה בה אוכל להשיג את מטרתי? לימודים והכשרות ? התנסות ? ושאלת השאלות, במיוחד אם אתה שייך לקבוצה 2, כלומר אתה בתוך מערכת ולא הוקאת ממנה, האם אתה מוכן לקחת את הסיכון ? ומה אם אכשל ? ומה אם אגלה שהכנסתי את עצמי לאסון כלכלי/תעסוקתי? ואולי אגלה שמה שחלמתי עליו בכלל לא מתאים לי ואני לא טוב בו ? זה שלב משתק… תהום עמוקה שקשה לעבור אותה ולא רבים מצליחים. רוב האנשים שמצליחים לצלוח את התהום הינם אנשים עם יצר הרפתקנות ועם יכולת להתמודד עם שינויים חדים. לעיתים, עצם עשיית השינוי מעידה על יכולותיו של האדם לעמול על הצלחת דרכו ועל מידת ההעזה שלו ואפילו מנבא את סיכויי ההצלחה שלו.

לעומת זאת, אי הכנה לשינוי כשזה נדרש, אם מסיבות פנימיות של האדם או מסיבות חיצוניות מעידה גם כן על האדם, על כישוריו ויכולתו להתמודד עם מצבים משתנים.

 

ואיפה את/ה ?

 

 

פורסם בקטגוריה כללי, לקראת עבודה | עם התגים | להגיב

על צילום וטלפונים

אחת האפליקציות היותר מעניינות שנתקלתי בהן לאחרונה היא Hyperlapse של אינסטגרם. Hyperlapse היא אפליקציה לצילום סרטים ומה שהופך אותה לכל כך נהדרת היא העובדה שהאפליקציה עושה שימוש מתוחכם בחיישן התנועה של הטלפון. האפליקציה מודדת במקביל לצילום הסרט את תנועות הטלפון/מצלמה ומשתמשת במידע על מנת להפחית את רעידות הצילום. והתוצאה היא צילום חלק כאילו שהמצלמה יושבת על מתקן צילום מתוחכם ויציב ולא בידיים של הצלם. בשני הסרטים הבאים תראו את ההבדל בצילום תוך כדי הליכה, בצילום וידאו רגיל (אייפון 6) ובצילום ב Hyperlapse באותו מכשיר.

צילום רגיל

Hyperlapse

האפליקציה גם מאפשרת לייצר בקלילות סרטים בהילוך מהיר, כאשר ברירת המחדל היא מהירות פי 6. במהירות גבוהה אין לסרט פס קול והוא אילם לגמרי.

השילוב בין הטלפון למצלמה מעניין אותי כבר שנים, גם כחובב צילום ותיק, עוד מלפני העידן הדיגיטאלי, היתה לי כילד מעבדת פיתוח תמונות בשחור לבן וביליתי שעות רבות בחדר החושך, וגם כחובב גדג’טים מושבע.

המצלמה בטלפון לא נותנת איכות אופטית שמתקרבת אפילו למצלמות הגדולות יותר אבל התחרות שהיא מציבה למצלמות היא בכוונים אחרים, ראשית, הזמינות – הטלפון תמיד בכיס ותמיד מוכן לצילום, מה שאי אפשר לומר על המצלמה. שנית החיבוריות, אתה מצלם ואחרי שניות התמונה יכולה לשבת על הרשת ולהיות זמינה לכל העולם ואחותו. ולמרות שזו אולי פגיעה בציפור הנפש של חלק מהצלמים, צריך להודות כי לעיתים הזמינות ואפשרות ההפצה מניבים תוצאות והשפעה על הצופה גדולות פי כמה מתמונה באיכות ללא רבב. והאלקטרוניקה…. הטלפונים נעשים מתוחכמים יותר ויותר הזכרנו את נטרול הרעידות, אבל זה רק דוגמא, לטלפונים מערכות משוכללות לנטרול רעשי רקע בזמן דיבור, שימוש מושכל ביכולת הזו של הטלפון יכול להניב צילומי וידאו עם סאונד נקי יותר, ואילו רק דוגמאות קטנות.

אני מאמין שתעשיית הצילום המסורתית שעוברת שינויים אדירים בשנים האחרונות, החל מהמעבר מפילם לדיגיטל והמשך בפיתוח חיישני צילום משוכללים יותר ויותר ומערכות עיבוד תמונה מתפתחות יקבל דחיפה אדירה מהתחרות שמציבים בפניו יצרני הטלפונים וכמו שכבר כיום רואים מצלמות מצויידות בוויפי או ב GPS, כך נראה יותר ויותר אלקטרוניקה ותחכום מעולם הטלפונים במצלמות היקרות והמשוכללות ונקבל מצלמות שיוכלו להתהדר ביכולות הטלפון מחד ובעליונות אופטית מאידך.

עד אז תמשיכו לראות אותי מצלם עם הטלפון אך לעיתים תראו אותי נושא עלי מצלמה גדולה או קטנה ששום טלפון לא יכול עדיין להחליף.

פורסם בקטגוריה כללי | עם התגים , | תגובה אחת

קניות ברשת

קניות ברשת יש להם יתרונות וחסרונות, במסגרת היתרונות ניתן למצוא:

  1. מבחר עצום, גדול בהרבה מהמבחר שתוכל למצוא בחנות בודדת
  2. מחירים בסביבה תחרותית בינלאומית
  3. משלוח לרוב חינם או במחיר זול יחסית

חסרונות בולטים

  1. אין אפשרות “למשש את הסחורה” לפני הקניה
  2. צריך סבלנות, לוקח זמן מביצוע הקניה ועד שתקבל את המוצר
  3. חשש מקניית “חתול בשק” ממוכר לא ידוע

מאחר והנושא עדין בחיתוליו, לא כל אחד התנסה בקניות ברשת וישנם רבים החוששים, אולם אין ספק שזוהי מגמה שכובשת את העולם, אתה מוצא את עצמך אומר לא פעם למוכר זחוח שמנסה למכור לך מוצר ביוקר (בהנחה מיוחדת – רק היום), משהו כמו “תודה, אקנה כבר באינטרנט”.

התרגלנו כבר לעשות מחקר אינטרנט לפני קניה, הרגל שמתפשט ונעשה נחלת הכלל, גם אם איננו מתכוונים לקנות באינטרנט, אנחנו בוחנים מוצרים, משווים מחירים ואף מתייחסים לבדיקות השוואתיות ולחוות דעת של לקוחות. בבואנו לחנויות, לרוב אנחנו יודעים כבר מה אנחנו רוצים ולא פעם נרתעים מהמחירים. עצם הדיפדוף ברשת והתעניינות במוצר, אגב, משפיעה על הרגלי הקניה שלנו ואנחנו נוטים לקנות יותר בקלות מבעבר.

לגבי מחירים, בדיקה אקראית שערכתי מראה פערי מחירים משמעותיים ביותר, לדוגמא:

כונן דיסק קשיח חיצוני 4TB מדגם P’9230 של LaCie נמכר בארץ ב 1,099 שח, וב eBay ניתן למצוא אותו במחירים בסביבות ה 500ש”ח.

אוזניות Plantronics Backbeat Fit תמצא באינטרנט בפחות מ 300שח ו בחנויות בארץ ב 499

וכך הלאה.

עם הכרזת שר האוצר על פטור ממכס על מוצרים ביבוא אישי בערך נמוך מ $500.00,הקניות המקוונות בישראל הפכו לכדאיות אף יותר.

מנתונים שמופיעים באיגוד האינטרנט הישראלי עולה כי 85% ממחזיקי כרטיסי אשראי בארץ מבצעים רכישות באינטרנט כשהסיבות העיקריות לביצוע קניות מהאינטרנט הן נוחות, מחירים זולים, מגוון מוצרים שאין בחנויות ועוד.

כבר ב 2012 מחקר של WSL Strategic Retail הראה שבארה”ב שליש מהקניות של הלקוח הסופי נעשות דרך הרשת. בפברואר האחרון פרסם אתר UPS כי בעונת החגים היתה עליה של 22% במכירות המכוונות ביחס לאותה תקופה ב 2012,  מכירות ביותר מ 5 מליארד דולר מחג ההודיה, יום שישי השחור וCyber Monday.

הנוחות, אוי הנוחות, מכירות ברשת נעשות כמובן לא רק על גבי המחשב, יותר ויותר קונים דרך הטלפונים הסלולריים, כלומר, בכל מקום ובכל זמן.

ככה, בלי שאנחנו מבחינים, עולם המסחר הקמעונאי עובר מהפכה בקנה מידה עצום.

ההשלכות של גידול היקף הקניות ברשת על המסחר הקמעונאי עצומות, אם פעם היה על בעל חנות להשקיע בחלון ראווה מזמין, סידור מדפים חכם ומוכרים שמסתובבים ודוחפים מוצר כזה או אחר, הרי שהיום זוהי רק נישת מכירה אחת שעליה להתחרות עם חנויות ענק וירטואליות שלא צריכות לשלם שכירות באיזור מסחרי מבוקש, לא צריכות להחזיק אנשי מכירות כי אם רק מחסן ומנגנון שינוע ואספקה מהיר. סידור מדפים חכם וחלון ראווה מתחלפים באמצעים מתוחכמים שיביאו אותך לראש תוצאות החיפוש, מחירים אטרקטיביים החייבים להתעדכן ללא הרף בהתאם למחירי המתחרים, שרק לא תצא יקר ובלתי משתלם, לא יקנו ממך אפילו אם אתה גובה סנט בודד מעל למתחרה, הרי הקונה יושב בניחותא מול מסך ומשווה את המחירים, המאמץ שעליו להשקיע על מנת לעבור למתחרה שלך הוא רק הזזת עכבר ולחיצת כפתור. רכישת  אימון הקונה האנונימי שיסכים להניח את כספו על משהו שלא ראה פיסית ולמישהו שאיננו יודע אם הוא הגון, אם הוא באמת מסוגל לספק את הסחורה, ובאיכות הראויה, איננה דבר פשוט אך גם לא תמיד מועילה במכירה (אך ככל שערך המוצר גבוה יותר כך שם טוב למוכר חשוב יותר לקונה).

הקניה האנונימית לא מאפשרת למוכר “לאמוד” את הקונה ולפנות אליו בשפה שתשפיע עליו לקנות, לא באופן אישי כמובן, כאן על המוכר להסתמך על מחקרי שווק, נתוני צריכה כלליים ועוד.

קניות ברשת מוסיפות עוד נדבך להפיכת העולם לכפר גלובאלי, חוקי משלוח, תשלומים בין מדינות ומערכות בנקאיות, ביטוחי אשראי, חוקי מסחר, מכס ועוד – כל אילו צריכים להיות מתואמים כך שהעסק יזרום והמסחר ימשיך להתבצע ללא חריקות.

ואי אפשר בלי לומר מילה על אבטחת מידע למניעת פיראטיות ופשעי גנבה ברשת, גידול היקף המסחר ברשת מעלה את נושא האבטחה לרמות חדשות של חשיבות ותיחכום מפני שככל שכסף רב יותר מתרוצץ ברשת, כך עולה מספר הפושעים והתיחכום של אילו המנסים לגנוב ממנו.

פורסם בקטגוריה כללי | עם התגים , , | להגיב

היתרון בהעסקת עובדים ערבים

חברות רבות רואות בעובדים ערבים כוח עבודה זול, שיכול לספק שירות לעבודות פשוטות שאינן דורשות מקצועיות רבה. התפיסה הזו עושה עוול לא רק לאותם עובדים שבכך נמנעים מלהתקבל למשרות שהולמות את כישוריהם, אלא פוגעת גם בחברות עצמן שאינן ערות לפוטנציאל התעסוקתי ומונעות מהחברה שלהן לצמוח ולגדול.

אין ספק כי החסמים הקיימים אינם רק בתפיסה המקצועית, אלא גם באירועי היום ובמצב המתוח במדינתנו, כך כל אירוע שמתרחש מהקטן עד הגדול מעלה חשש בקרב המעסיקים האם הדבר ייצור חיכוכים, מתיחויות והערות. אולם המציאות שונה וקיים פוטנציאל גבוה ולא ממומש מתוך החברה הערבית.

אם כך מדוע לטרוח ולנסות לקבל עובדים ערבים ? להלן מספר סיבות:

  1. ערבים מהווים למעלה מ- 20% מהאוכלוסיה בישראל, למעשה הם קבוצת המיעוט הגדולה בישראל. כל עוד הם לא חלק משוק העבודה הרי ש:
    • הם משלמים פחות מיסים מהאוכלוסיה העובדת
    • הם מהווים נטל כלכלי ונאלצים לקבל תמיכה כלכלית מהקופה הציבורית
    • העובדה שהם לא מתערים בחברה ומהווים נטל כלכלי, תורמים לתחושת ניכור וכעס ולהעמקת הפער החברתי
  2. עובדה פשוטה – המוצא אינו הגורם הקובע את מקצועיותו של האדם, כך שייתכן שמסיבות שאינן רלוונטיות אתה פוסל מועמד שעומד בדרישות שלך.
  3. עובדה מוכחת בעולם היא שגיוון העובדים באירגון תורם לחדשנות ולפריון.

בעוד שבתעשיית ההיי-טק ובתחומים אחרים עובדים מהמגזר הערבי מתקשים להשתלב, דווקא בתחום קריטי וחשוב כמו הרפואה אנחנו יכולים לראות השתלבות מוצלחת. יש מי שיאמרו שבתחום הרפואה קיים שיוויון הזדמנויות. העובדים הערבים השתלבו בכל קשת המקצועות – רופאים, אחים, רוקחים. אנחנו למדים מכך כי אין זה חלום באספמיה כי אם מציאות שיכולה להתקיים.

מה שחשוב להבין, זה ששילוב עובדים ערבים משול למשיכת משאית בחבל. השלב הראשוני קשה – יש לגייס את כל האנרגיות, המאמץ והכוחות בשביל להביא לכך שהמשאית תתחיל לזוז, אך מרגע שהמשאית בתנועה, הסחיבה נעשית קלה יותר עד שכלל אינה דורשת מאמץ. כך גם עם שילוב עובדים ערבים. הראשונים מצריכים התאמה לתרבות ולחברה בארגון, אך משאלו נקלטים הדבר נעשה קל יותר, קל גם עבור העובדים בארגון שמתחילים להכיר את העובד ונפטרים ממעט סטריאוטיפים, וכן מהצד של העובדים הערבים, שככל שיותר אנשים מהמגזר עובדים בתחום הם מהווים מודל לחיקוי ומביאים להתעוררות מצדם.

במידה ואתם מחליטים להרים את הכפפה ולהוריד את המחסומים, ישנן כמה פעולות מקדימות שיכולות לסייע ולהקל על התהליך הראשוני בקליטת עובדים ערבים בחברה:

  1. סדנת גיוון תעסוקתי (Diversity)  – הסדנה מקלה על ההתמודדות עם מועמד/עובד ערבי, היא מסייעת להבין את ההבדלים התרבותיים, החברתיים והגיאוגרפים שעלולים להכשיל את הניסיון.
  2. פערים עסקיים – למועמד הערבי ייתכן ויהיו נעלמים וחוסר היכרות עם העולם העסקי שלך, שכן המציאות בה הוא חי וגדל הייתה שונה. אין זה אומר שהוא לא יקלוט זאת בקרוב, רק רגישות מצדך יכולה לסייע בקליטה מהירה ונכונה יותר של העובד.
  3. הכנת הצוות – בפעם הראשונה שנכנס עובד ערבי לחברה או למחלקה כדאי להערך מראש ולעשות שיחה עם  הצוות, להעלות חששים, דילמות, קשיים. חשוב לציין, כי בפעמים הבאות שתשלב עובד ערבי כבר לא יהיה בכך צורך.

שילוב ערבים בתעשייה הישראלית יועיל לכולנו, ליהודים ולערבים כאחד מכל הסיבות לעיל. מעבר לחשיבות החברתית שבדבר, הפוטנציאל העסקי – תעסוקתי בשילובם של העובדים הערבים הינו מהותי וחיוני לכלכלה שלנו ולכן הוא בהחלט שווה את ההשקעה.

פורסם בקטגוריה אחריות תאגידית, כללי | עם התגים , , | להגיב

11 טיפים לרץ המתחיל

הריצה שינתה את חיי. מהרבה בחינות התחושה שלי כמי שרץ באדיקות כ 5 פעמים בשבוע, איפשהו בין 45 דקות לשעה ורבע היא של אנרגיות גבוהות, פוקוס, וכמעט ואין ימים של down והרגשה לא טובה.
אין יותר כאבי גב שבאים והולכים, אני מוצא את עצמי כמעט ולא חולה אף פעם, גם לא מחלות עונתיות. איך אני יודע לקשר את זה לריצה? מאוד פשוט, ריצה היא דבר חדש בשבילי, כבר עברתי חמישים ואני רץ ב 4 שנים האחרונות כך שיש לי את הפרספקטיבה של מי שרץ וגם מי שלא. ב4 השנים שאני מתמיד בריצה נעשיתי צעיר ב 15 שנים לפחות מבחינת המרגש ולפי תגובות הסביבה, גם במראה. אנשים בדכ "נופלים מהכסא" למשמע גילי.

מה פתאום לרוץ? לפני יותר מעשר שנים התמכרתי לרכיבת הרים/שטח אך האופרציה הרבה יותר מורכבת, צריך להרכיב את האופנים על האוטו, לנסוע למקום מתאים ורק אז אתה יוצא לרכיבה, היינו יוצאים ב 4-5 בבוקר וחוזרים בצהרים, זה אפשרי רק בסופי שבוע ובא על חשבון שעות איכות עם המשפחה. ריצה זה דבר פשוט, יוצאים החוצה ומתחילים לרוץ.

ולמה לרוץ בחוץ ולא על הליכון? כי כשרצים בחוץ יותר מגוון, יותר מעניין, מתרחקים מהבית ולכן חייבים לרוץ את כל הדרך חזרה וכך בסופו של דבר הריצות ארוכות יותר.

למי שמעולם לא רץ הנה כמה טיפים שיעזרו לכם להתחיל, התמורה, מנסיוני, מובטחת

  1. התחל בריצה קצרה, סמן מטרה ניראת לעין ורוץ עד אליה, ואז, אם תוכל, הוסף כמה צעדים, אני התחלתי ב 5 דקות ריצה, פשוט לא יכולתי יותר
  2. התמד, החלק הכי קשה בריצה הוא ההחלטה לצאת החוצה, ברגע שיצאת לא תתחרט, תחושת הסיפוק אחרי הריצה היא עצומה
  3. התחל לאט, אל תנסה להשיג אף אחד, אל תשווה זמנים ומהירויות עם חברים בשנה הראשונה
  4. נסה כל יום לרוץ טיפ טיפה יותר
  5. במהלך הריצה, אל תחשוב קדימה, תתרכז ברגע, בעכשיו
  6. במהלך הריצה יש משברים, הם חולפים, נסה להמשיך ולעבור את המשבר, כך תאריך את טווח הריצה
  7. שתה לפני הריצה, אפשר לקחת בקבוק אתך ולהרטיב את הפה מדי פעם
  8. אני חובש כובע מצחיה שסופג ומרחיק את הזיעה מהעיניים במהלך הריצה, וגם מונע סינוור שמש – מומלץ
  9. אם אתה רץ בעיר, שעות הבוקר המוקדמות טובות ביותר כי הכבישים לא עמוסים ויותר בטוח לחצות בצמתים
  10. רוץ בבוקר, רק אז יש לך עוד שליטה על הזמן שלך, במהלך היום דברים משתנים ואתה לא יכול להבטיח זמן לריצה גם אם תכננת מראש.
  11. סיים את הריצה עם כמה תרגילי מתיחה (אני לא עושה תרגילי מתיחה לפני כי קראתי מאמרים שטוענים שזה מגביר את פציעות הריצה),
    1. אני מרים בכל פעם רגל אחת ומותח אותה כנגד מעקה גבוה
    2. נשען על הידים עם הגב למעקה ועושה כפיפות ידים וברכים
    3. נתלה על מתח ומוריד את הראש לדקות בודדות, לא להאמין איך זה מעלים קשיון וכאבים בצוואר (תודה לשחם על הטיפ הזה)
פורסם בקטגוריה Uncategorized, כללי | עם התגים , | להגיב

צרור עצות למנהל מתחיל

האם ידעת שבחברות הייטק ישנם שני מסלולי קידום מקבילים ? הראשון הוא מסלול ניהול, אדם מקבל על עצמו קבוצה לנהל ובדרך כלל מסלול ההתקדמות הניהולי מעלה אותך במעלה הסולם שבו כל שלב מתאפין בגידול מספר האנשים או אחריות. המסלול השני הוא מסלול מקצועי, התקדמות במסלול המקצועי לא הופכת אותך למנהל כי אם למומחה, מומחה בעל אחריות גדולה יותר לאלמנטים מסויימים של פיתוח המוצר, מקנה לך את הזכות להשתתף בתכנון המוצר ולא רק בפיתוח שלו, אפילו השתתפות בהגדרת המוצר ועוד.

לאחרונה הגיעה אלי קבוצת מנהלים צעירים, כחלק מתוכנית פיתוח מנהלים באירגונם הם קיבלו משימה – הם קיבלו שם של מנהל ותיק “מעורר השראה” כלשהו עליו היו צריכים לחקור קצת ואז להגיע אליו ולשוחח איתו על סוגיות ניהול שונות. לא אכחיש שכשביקשו ממני להיות דמות כזו מייד חזי התנפח מגאווה והשבתי בחיוב…

הפגישה איתם החזירה אותי שנים אחורה, ניהול אינו דבר פשוט כלל ועיקר, סוגיות כמו, איך להפעיל אנשים, איך להתמודד עם קבוצה הטרוגנית, עם אנשים חלשים, אנשים יהירים, סוגיית הפיטורין, איך מאצילים סמכויות, איך מגדילים את הקבוצה? וכלפי מעלה, איך מתמודדים עם המנהל שלי, איך מתמודדים עם ההנהלה ? איך מתחייבים על לוחות זמנים כשתנאי אי הודאות גדולים כל כך, ואיך מציגים את זה? איך מתמודדים עם ארגון שחלקו מטריציוני וחלקו פרוייקטלי, כלומר חלק מהאנשים שלי הם חלק אינטגרלי מהקבוצה שלי וחלק אחר “הושאלו” לי מקבוצה אחרת באירגון.

אגע בקצרה בנושאים נבחרים ואקראיים, כל נושא אגב הוא עולם ומלואו ואפשר להתעמק בו ולהרחיב עליו רבות, אני אגרד קצת את פני השטח כאן ומקווה שזה יגרה אותכם להתעמק עוד בנושאים אילו אם אתם מנהלים צעירים או כאילו שחושבים על ניהול כקריירה בהייטק.

איך נגדיל את הקבוצה: יש לי, נניח, שלושה אנשים כרגע ואני צריך לבנות בזמן קצר יחסית קבוצה של 10 אנשים ועלי לגייס את כולם מבחוץ. הפרוייקט חייב להתרומם תוך זמן קצר ולהכנס לתנופת פיתוח, התקציב לא מאפשר לי לגייס בעלי נסיון רב בתחום ואין ספק שעלי להתפשר על רמת הניסיון של האנשים שאגייס. שלושת האנשים שיש לי כבר בקבוצה אינם בעלי נסיון רב אולם אחד מהם כבר עובד איתי זמן מה ואני סומך עליו.

מספר כללים בתנאים כאלו:

  • לקיים דיון עם הקבוצה הקיימת ולבנות הסכמה לגבי הפרופיל הרצוי של המועמדים
  • לבקש מאנשים באירגון להמליץ ולהזמין מועמדים מבין מכריהם
  • להתייעץ עם מנהלים אחרים באירגון
  • לשתף את חברי הקבוצה הקיימת בתהליך הראיונות
  • תשתדלו לגייס קודם בעלי ניסיון שיוכלו לעזור לבאים אחריהם להתרומם מהר יותר למצב של תפוקה
  • בקשו ממנהלים אחרים באירגון וגם מהמנהלים שלכם לראיין גם כן עבורכם
  • כשאתם מגייסים בעל נסיון, דברו עם ממליצים שלו – שיחה יעילה עם ממליצים היא נושא בפני עצמו שאולי נגע בו פה בעתיד.

סוגייה נוספת שניגע בה היום: האם לפטר עובד על רקע ביצועים חלשים. החלטה על פיטורים על רקע ביצועים אינה החלטה קלה כלל ועיקר, לפני שנחליט לפטר עלינו לבצע מספר פעולות שעיקרן לנסות לשפר את ביצועי העובד

  1. לדבר עם העובד על בעיית הביצועים ולבנות איתו תוכנית לשיפור שתהיה עם מסגרת זמן מוגדר מראש. במהלך התקופה יש לקיים פגישות תכופות ולעקוב אחר קצב ההתקדמות
  2. בתום התקופה, לקיים הערכת ביצועים, באם אין שיפור מספק יש להחליט על ביצוע הפיטורין

עליכם לשים לב למספר סוגיות בבואכם להחליט סופית על הפיטורין

בעד הפיטורין:

  • עובד חלש מידי לא מספק ביצועים נדרשים ויאט את קצב התקדמות הפרוייקט
  • עובד חלש עלול להפוך לנטל על אנשים בקבוצה ולהאט אותם
  • אם תשאיר עובד חלש בקבוצה אתה מעביר מסר לשאר העובדים שהצטיינות אינה חשובה

נגד הפיטורין:

  • חבל על העובד
  • “אולי לא ניסינו מספיק”
  • בכל זאת הוא מפיק תוצרת גדולה מאפס.

ברור כי אנו שמים פה את טובת הקבוצה והארגון אל מול טובת העובד כאדם.

בכל מקרה, התייעצו עם אנשי משאבי האנוש בארגון לגבי חוקי העבודה וכללי ה”עשה ואל תעשה” בתהליך.

האצלת סמכויות: כמנהל אתה לא יכול לעבוד במקום העובדים שלך, זה לא scalable, כל מהנדס וכל עובד מחליט החלטות בעצמו, ככל שהעובד צעיר יותר וחסר נסיון יותר יש לפקח יותר על החלטותיו ולעזור ולכוון אותו, אולם עליך למצוא את הדרך לעודד אותו לחשוב באופן עצמאי. ככל שהעובד צובר יותר נסיון ו”נקודות זכות” אפשר להקל את הפיקוח, עובד ותיק בעל נסיון ומוכשר יכול לעזור לך בניהול המקצועי וללוות את אנשי הצוות החדשים יותר, ברגע שאתה מאפשר להם לעשות זאת אתה מתחיל את דרכך ב”האצלת סמכויות”. השלבים הבאים הם לאפשר לתתי קבוצות לקיים דיונים מקצועיים גם בלעדיך ואפילו לקבל החלטות, כל עוד ישנה סמכות מקצועית (עובד מקצועי וותיק יותר) שיכולה לפקח ההחלטה ולקחת חלק בתהליך קבלתה.

עליך להתכוונן, לפי מידת הנסיון והמקצועיות של קבוצתך, למידת המעורבות הפעילה שלך בכל תהליך ותהליך. כשהקבוצה מצליחה לקבל החלטות ולהתקדם עם השתתפות שלך רק ברקע ובנקודות צומת מוגדרות, אתה יכול לרשום לעצמך הצלחה כמנהל וסולל את הדרך שלך לטפס לשלב הבא בסולם. אל תהיה חסר סבלנות, אני מדבר על תהליכים ארוכים שיכולים לקחת יותר מפרוייקט אחד.

והנושא האחרון להיום הוא: איך להתמודד עם מישהו חזק מבחינה מקצועית כאשר יש בנינו חילוקי דעות מקצועיים, כללי עשה ואל תעשה:

  • אל תתנצח
  • הקשב לדעה המנוגדת
  • כבד את הדעה המנוגדת
  • אם אתה מומחה בנושא, בחן את הדעה המנוגדת וקבל החלטה, נסה לשכנע בצדקתך.
  • אם אתה לא מומחה בנושא אבל מרגיש שהעובד שלך טועה, קח פסק זמן, למד את הנושא או הבא מומחה אחר ושמע דעה נוספת
  • בסופו של דבר ההחלטה תהיה שלך, תהיה פתוח לדעות שונות.
פורסם בקטגוריה ראיון מקצועי | עם התגים , , , , | להגיב

האם שוק העבודה שלנו משתנה לבלי היכר?

האם שוק העבודה שלנו משתנה לבלי היכר? בשיחותי לאחרונה עם משקיעי הון סיכון, שאלתי שוב ושוב את אותה שאלה: “מדוע אתם מנסים לדחוף כל כך את הצעירים חסרי הנסיון לעסוק ביזמות במקום לחפש עבודה ולהשתלב במקום עבודה מסודר?” נדמה כאילו הדחף הזה חורג מעבר לצורך שלהם כמשקיעים למצוא אפיקים חדשים להשקעה.

מהתשובות שקיבלתי מתגבשת תמונה מעניינת עם עיקרי הדברים הבאים:

  1. המוני צעירים בגיל בית ספר וללא השכלה פורמאלית מפוצצים לא רק בהורמונים כי אם גם ברעיונות ורבים מהם חושבים באופן חדשני ויצירתי (מחוץ לקופסא). אין כל התאמה בין יכולת השקידה שלהם בלימודים וציוניהם ליצירתיות שלהם וליכולתם ללמוד תוך כדי התנסות.
  2. יותר ויותר אנשים משכילים, בין אם הם בוגרים, מבוגרים  או צעירים, מוצאים את עצמם מסיבות שונות ומגוונות מחוץ לשוק העבודה
  3. הפלטפורמות החדשניות מאפשרות מימושי רעיונות בהשקעה נמוכה יחסית

ובהנתן הכוונה נכונה, אותם אנשים יכולים להתרכז בנושאים שמעניינים אותם ולהקים מייזמים עצמאיים ולהפוך לאדונים לגורלם.

הרדיקלים בין האנשים איתם דיברתי מדברים אף על הצורך לפתוח מרכזי יצירה חדשנות (אינקובטורים…) בבתי הספר עצמם, לפתוח אפיקים לתלמידים חסרי המנוח, שחלקם אף מתקשים להשלים את השכלתם הפורמלית. אין כאן המצאה חדשה, מבין האנשים שקידמו את האנושות ישנם רבים שלא השלימו השכלה פורמאלית ואנו מכנים אותם, לא פחות מ-גאונים, דוגמאות אפשר למצוא מקרוב ומרחוק: צבי ינאי ששימש מנכל משרד המדע סיים 10 שנות לימוד, לאונרדו דה-וינצ’י לא למד את “לימודי החובה” של תקופתו, וולט ויטמן – מגדולי המשוררים האמריקאים סיים רק 6 שנות לימוד.

אני מסתכל סביבי, אין נחת ממערכת החינוך, אפילו שר החינוך שלנו מנסה לנער את המערכת, אין בכוונתי לנקוט עמדה בקשר לדעותיו אולם בהחלט אני שותף לחוסר הנחת מהמערכת כפי שהיא היום. גם כשאני למדתי בבית הספר היתה מערכת החינוך בעיצומה של מהפכה, עברו אז ממערכת שמכריחה את התלמידים לשנן עוד ועוד עובדות ולדקלם בעל פה למערכת שמעודדת כישורי למידה, יכולת התבוננות ומאפשרת לשאול. לימודי גיאוגרפיה למשל בתיכון 30 שנה לפני זמני היו מבוססים על שינון שמות מדינות ובירותיהן. אני לעומת זאת למדתי על מגמות דמוגרפיות וסיבותיהן, טעימות בנושאי גיאולוגיה וטופוגרפיה ועוד.

והיום המהפכה צריכה להמשיך, (רק צריך לשים לב לא לקלקל דור שלם בתהליך של ניסוי ותעייה – זהירות).

ואותם נפלטי התעשיה – בתעשיה, במיוחד בתאגידים גדולים, אנשים עובדים שנים רבות בתחום מקצועי צר יחסית ויש מי שדואג לאספקטים אחרים של העבודה: לדוגמא: מהנדס תעשיה וניהול שעוסק בשיפור מערכת ניהול לקוחות לא עוסק בפיתוח עיסקי של החברה או בהנהלת החשבונות שלה, מהנדס תוכנה מפתח תוכנה וברוב המקרים אפילו לא רואה ולא פוגש לעולם את הלקוחות שלו ועוד. חישבו על אדם כזה, אחרי 20 שנה במקצוע שרוצה לפתוח מייזם/עסק משלו – אין לו מושג ב 80% מהאספקטים השונים של בניית עסק. והחששות, והפחדים… אנשים אילו אבודים.

והילדים, אילו שיכולים להמציא את הגלגל מחדש – רובם קוראים על אקזיטים ורוצים לפתח רעיון אדיר שיש להם בראש בלי להבין בכלל את השוק, ובלי הסבלנות הראויה, הם רוצים לעשות את “המכה” ולהיות מליונרים בין לילה.

כולם צריכים הכוונה ראויה.

השינוי מורגש בשטח, המרחב מתמלא בתוכניות ליזמים, קואצ’רים, מדריכים, פיד הפייסבוק מלא בפרסומות לתוכניות הדרכה ומייזמים ליזמים  (זהירות משרלטנים).

פיתחו את העיניים והכינו עצמכם לשינוי. קחו חלק במהפכה.

פורסם בקטגוריה כללי | עם התגים , , , | להגיב

יזמים טכנולוגיים בנצרת

השבוע קיימנו אירוע ראיונות מרוכז כשלב אחרון במיון מיזמים שיכנסו ל Naztech, האקסלרטור הטכנולוגי הראשון מסוגו בנצרת בתמיכת סיסקו. האקסלרטור יופעל על ידי החממה העסקית נצרת ביחד עם ארגון Presentense.

מאז 2010 סיסקו מחפשת אפיקים לטיפוח יזמות ערבית בתחומי טכנולוגיה. במשך שנים היו כל כך מעטים שאפשר לספור על אצבעות יד אחת את היזמים הערבים בתחומי טכנולוגית עילית.

שלא תהיינה אי הבנות, יזמות הינה חלק מהמערכת האקולוגית השלמה של ההייטק. אוי לנו אם כל אנשי ההייטק היו פונים ליזמות, לא היה מי שיעבוד ויפתח. לא היה מי שירכיב את קבוצות הפיתוח. אולם כמו כל מערכת אקולוגית בטבע, לא מספיק אנשים מסוג אחד. בכדי לפתח את התחום, להכנס לעולמות ותחומים חדשים, לפתח פיתוחים שאיש לא עשה בעבר אנחנו צריכים לתת מקום לאנשים שיש בהם זיק של הרפתקנות, אומץ לחשוב אחרת ולעזוב משרה בטוחה עם משכורת טובה, סביבת עבודה מפנקת ומעמד חברתי איתן וללכת אחרי חלום בדרך זרועת מוקשים.

לא רבים מתאימים, יכולים ומעיזים. ואילו שעשו זאת, רוב הסיכויים שלהם להכשל.

בהנתן נתונים אילו, לא פלא שהחברה הערבית שעוד לא אימצה את ההייטק לחיקה ומסתכלת על התחום מרחוק לא מוציאה הרבה סטרטאפיסטים.

אולם כל זה מתחיל להשתנות, לנגד עניינו מתרחש שינוי בחברה הערבית בישראל. יותר ויותר פונים ליזמות טכנולוגית.

ואנו לא רק שמברכים על כך, אנו מחפשים את הדרך הנכונה לתת רוח גבית ולהאיץ את התהליך.

אז מה חיפשנו אצל היזמים שראיינו? אל שלב הראיונות הגיעו אותם יזמים שעברו סינון ראשוני שבו לא רק בדקנו האם היוזמה שלהם מתאימה להגדרות התוכנית כי אם גם מידת ההיתכנות של הרעיון.

אז אם כבר בחנו את מידת היתכנות הרעיון עוד על הנייר תשאלו, אז מדוע לראיין ?

ובכן, כאן מתחיל הקסם חברים. תחשבו על פייסבוק למשל, כשפייסבוק יצא הוא היה פלטפורמה בינונית מינוס מבחינת הכלים שהעמידה לרשות המשתמשים, רובם המכריע של משתמשי פייסבוק מתלוננים על דבר זה או אחר עד היום אולם אין צורך להכביר מילים על ההצלחה של פייסבוק… ראו לעומתה את גוגל+  שלא מתרוממת למרות שאם תשאלו כל טכנולוג שמבין הוא יסביר לכם כמה הפלטפורמה של גוגל מתקדמת יותר ועוצמתית יותר גם עבור המשתמש הפשוט וגם המתוחכם…

אז מה הקסם?

 אם הייתי יודע לא נראה לי שהייתי צריך לעבוד היום למחייתי …

אבל הנה 7 תובנות שאיתם אני בא לראיין את המועמדים למאיץ הטכנולוגי  – מה אני מחפש אצל יזם:

  1. רעיון טוב מבחינת השקעה ופוטנציאל
  2. יכולת למכור לי את הרעיון ואת הפוטנציאל הגלום בו – אם תשכנעו אותי יש לכם סיכוי לשכנע אחר כך משקיעים
  3. פתיחות והקשבה להערותי ויכולת להגן ולהסביר את רעיונותיכם כשאני מנסה לתקוף תזה או לשאול שאלות קשות
  4. היכרות והבנה של התחום שאיליו אתם מנסים לחדור: צרכים, מתחרים, שוק פוטנציאלי – לא נפנופי ידים…
  5. יכולת להסביר לי את העניין בפשטות – בכמה משפטים פשוטים אך משמעותיים
  6. כריזמה, בסוף הראיון אני שואל את עצמי אם הייתי עובד בשבילך ואם הייתי גאה להציג אותך לשותפים שלי
  7. להט ותשוקה לנושא – אני רוצה להאמין שתתגבר על מכשולים שבדרך ולא תתייאש מוקדם מידי

ואולי צריך להתפשר תשאלו? לא, אענה לכם, לא, כי אני משקיע באקסלרטור, כי אני שם פה את שמי הטוב, כי אני מביא את חברי לתמוך, לשמש כמנטורים וכשופטים ואני מחוייב להם. אבל זה הרי מאיץ טכנולוגי ראשון בנצרת, תוסיפו… ובכן, דוקא בגלל זה התשובה היא לא! זוהי תוכנית ראשונה מסוגה בנצרת, אם לא נהיה מקצועיים מספיק ונבחן את המועמדים במשקפיים עיסקיות כמו בעמק הסיליקון אנחנו נידונים לכישלון וסוגרים את הדלת לעוד שנים רבות בפני יוזמות דומות אחרות בעולם הערבי ישראלי.

פורסם בקטגוריה ראיון מקצועי | להגיב